אני מדליק נר לכבודך ביום זה ומזכיר לך שאני זוכר אותך לתמיד.

ממי שלי היית חסר במסיבת סידור של לוטם בכיתה א היה מרגש מאד והיא רקדה שרה דיקלמה הייתה פשוט מהממת שוב מתגעגעות….

שבוע הבא אנחנו עוברים דירה אני יודעת שהיה בינינו הסכם שלעולם לא אעזוב את אלינור והבנות ולפני חודש גם הזכרתה לי את זה אבל חידשנו את ההסכם שאתה ובורא עולם תשמרו עליהן מלמעלה ואני ממרחק של כמה רחובות את הברית הזאת לעולם לא נשבור

ממוקמת במקום כל כך פסטורלי. העץ הגדול והמצל גורם לרוח בין הערביים לנשב קלות ובנעימות כאילו ממתיקה סוד ומלטפת את הנמצאים והבאים – ל"ביקור".

ושוב אזכרה! ארבע שנים חלפו ועולם כמנהגו נוהג!!

אתה חסר לכולנו ותמיד נזכור אותך

אך זה באמת מה שחשתי באותה שנייה. במחשבה שנייה נראה לי שכוונתי היתה שהכייף הוא לא שלי אלא שלך. סוף סוף אתה יכול לנוח ליד אביך. אינך שומע, רואה ומתרגז מכל עוולות העולם – והמדינה!!!

אז שלומי יקר שלי כפי שאמרתי והבטחתי בפעמים קודמות;