ספר אורחים

הוסף רשומה לספר האורחים

האימייל לא יוצג באתר.

יש כרגע 87 רשומות בספר האורחים

JosephLic

There are a lot of trusted online and offline online share dealers nowadays which provide a really good price of a fundamental trading. In case the business goes bankrupt, you're still able to have your personal assets. So it's making the most out of a poor deal, psychologically." -

אדווה בן ארוש

אני יודעת שאתה כבר לא יתנו כי אני חברה של לידר מאז שנולדנו אז בטח אתה מכיר אותי אני מאוד מצטערת על כך ותמיד עוזרת ללידר

לידר ולוטם

לראות את הכאב

בשלכת עץ עומד לבדו ברוח
אין לו רגע חם ואין לו צל
לפעמים גם הוא רוצה להרגיש בטוח
ולא כמו פרח שנובל

ולפעמים הזמן בוחן אותנו
מניח לרגלינו מכשולים
אך לנו יש את הכוחות שלנו
נראה לו שאנחנו יכולים

לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים
להיצמד אל החיים חזק לא לוותר
להאמין בכל הלב שיהיה עוד טוב
ושלמרות הכל אנחנו נתגבר

אלוקים רואה הכל משגיח מלמעלה
שלא נאבד את התקווה
וגם אם לפעמים כואב צריך ללכת הלאה
אין דבר הכל רק לטובה

ולפעמים הזמן בוחן אותנו…

אלינור

צעיר לנצח

שישמור אותך האל
ויגשים משאלתך
שתעשה בשביל אחר
והוא למענך
שתיגע בכל כוכב
ותטפס על כל שלב
שתישאר צעיר לנצח

שתגדל להיות צודק
שתדע לראות את האור
ולמצוא את האמת
בתוך החושך הגדול
שתמיד תהיה חזק
אל תשחק את המשחק
שתישאר צעיר לנצח

שיהיו ידיך עסוקות
וצעדיך מהירים
שיהיה ביתך יציב
מול רוחות השינויים
שבליבך תהיה שמחה
וישירו את שירך
שתישאר צעיר לנצח

נועה אלפון

היום יום הולדתי ואתה לא איתנו ואני רוצה להזמין אותך ליום הולדתי ה – 8

מיכל שקט

מִי שֶׁחָוָה אֶת בְּעֵרַת הַקַּיִץ,
לִבּוֹ לַבַּיִת
וּפְנֵי הַגּוּף רְאִי לְחֶרְדּוֹתָיו.
אֶת מִי יַשְׂבִּיעַ
אֶת מִי יַרְגִּיעַ
וְעַל מַה יִתְפַּלֵּל עַד הַסְּתָו.
זֶה בַּזּוֹ נַבִּיט
וְנִתְמַהּ שֵׁנִית
אִם רָאִינוּ נְכוֹנָה
לִפְעָמִים אֲנִי
לִפְעָמִים אַתָּה
כֹּה זְקוּקִים לְנֶחָמָה.(רחל שפירא)

אדוה וטל

מגש הכסף
מילים: נתן אלתרמן
לחן: נחצ'ה היימן

והארץ תשקוט, עין שמיים אודמת
תעמעם לאיטה על גבולות עשנים,
ואומה תעמוד – קרועת לב אך נושמת
לקבל את הנס, האחד, אין שני…

היא לטקס תיכון, היא תקום למול הסהר
ועמדה טרם יום עוטה חג ואימה.
אז מנגד יצאו נערה ונער
ואט אט יצעדו הם אל מול האומה.

לובשי חול וחגור וכבדי נעליים
בנתיב יעלו הם, הלוך והחרש
לא החליפו בגדם, לא מחו עוד במים
את עקבות יום הפרך וליל קו האש.

עייפים עד בלי קץ, נזירים ממרגוע
ונוטפים טללי נעורים עבריים…
דם השניים יגשו ועמדו עד בלי נוע
ואין אות אם חיים הם או אם ירויים.

אז תשאל האומה שטופת דמע וקסם
ואמרה: "מי אתם?", והשניים שוקטים
יענו לה: "אנחנו מגש הכסף,
שעליו לך ניתנה מדינת היהודים".

כך יאמרו ונפלו לרגלה עוטפי צל
והשאר יסופר בתולדות ישראל.