הספד – נינה פלר

שלומי יקר שלנו!

 

כשאלינור הביאה אותך למשפחתנו,

חיבקנו אותך היישר אל ליבנו.

פגשנו בחור חסון עם עיני ילד זוהרות ומחייכות

כשחיוך ענקי וכובש נסוך על פניך.

שולח אימיילים מצחיקים בטירוף,

רוכב על קטנוע, רוצה לעוף…

הכרנו בחור נעים הליכות, עם נשמה חמה

מסור וישר, מתנדב לכל דבר,

תמיד מוכן לעזור ולתרום לכל מטרה.

חבר נאמן וידיד נהדר.

כך, כשנפל הטיל במקום עבודתך

את רובינו אפפה אופטימיות ממהרת ומרגיעה

שלך שלומי שלנו, "שום דבר לא קרה".

מי שמכיר אותך ידע בוודאות

שאתה ברגעים אלה מאוד עסוק ולפאלפון לא יכול לענות

וממש אין לך זמן למות

כי אתה עוזר לכל מי שצריך ובעיקר לפצועים

ואף אחד, אף אחד, לא רצה להאמין שאתה בעצם בין הנפגעים

וחוסר היכולת לקלוט את הדבר הנורא

הותיר אותנו המומים עם חור ענקי בנשמה ובלב

ועובדה קשה זו חותכת וצורבת בכאב.

כי אנו היום נאלצים להיפרד ממך.

אז תגיד לנו שלומיל'ה איך נפרדים מבחור שכמותך?

וממשיכים בשיגרה אחרי לכתך?

איך מקבלים בחדות כזאת את אינותך?

ומרפים מהחיבוק הענקי והגדול שלך?

אתה תמיד תישאר בליבנו

ותלווה את דרכינו.

אז בבקשה, שמור על אימך, על אלינור אשתך

על בנותיך היקרות לוטם ולידר

על אחיותך וגם על כל השאר

כי את הטירוף הזה כנראה שלהפסיק אי אפשר.

מכל בני המשפחה שאוהבים אותך.